Ergebnis von "A.B. Yehoshua" in Alle Kategorien

Zvi Luria ha poco piú di settant'anni quando un neurologo gli diagnostica un principio di demenza senile. All'inizio la malattia lo porterà soltanto a commettere piccole distrazioni, sbagliare un nome, confondere un altro bambino per suo nipote, oppure visitare il letto di uno sconosciuto in ospedale convinto di essere al capezzale di un vecchio amico in coma. Poi però tutto diventerà più duro e passo dopo passo la sua lucidità finirà con l'essere completamente compromessa.

In an attempt to forestall conflict and advance his business interests at the same time, Ben Attar undertakes his annual journey to Europe with both his first wife and his new wife. The trip is the beginning of a profound human drama whose moral conflicts of fidelity and desire resonate with those of our time. Yehoshua renders the medieval world of Jewish and Christian culture and trade with astonishing depth and sensuous detail.

Until recently, Zvi Luria was a healthy man in his 70s, an engineer living in Tel Aviv with his wife, Dina, visiting with their two children whenever possible. Now he is showing signs of early dementia, and his work on the tunnels of the Trans-Israel Highway is no longer possible. To keep his mind sharp, Zvi decides to take a job as the unpaid assistant to Asael Maimoni, a young engineer involved in a secret military project: a road to be built inside the massive Ramon Crater in the northern Negev Desert. The challenge of the road, however, is compounded by strange circumstances.

9 סיפורים מאת אברהם ב. יהושע

ספר קולי — ״מול היערות״ מאת א. ב. יהושע

"הסיפור הראשון שכתבתי, שראה אור ב־1957, נקרא "מות הזקן" ובו מתואר זקן שמתעקש לחיות והחליטו דיירי הבית לקבור אותו. המוות הוא חלק מהחיים וצריך לשאת אותו בתוכך ולא לפחד ממנו." (אברהם ב. יהושע)

בכפר ההרים הנידח והשכוח יתיר עוברת אחת ליום רכבת אקספרס מפוארת, ואינה עוצרת. המלחמות פסחו על הכפר, והשגרה האפורה של תושביו הדעוכים משועבדת כל-כולה לרגע היומי שבו חולפת הרכבת. התושבים הכמהים להתרגשות חיה ואמיתית מתכננים להוריד את הרכבת מן הפסים בהפקר של פריקת אחריות, כדי לזכות בחוויה של דאגה וחמלה אנושיות מול האסון. כשנדפס הסיפור לראשונה התפעמו הקוראים והמבקרים מכוחם המפתיע ומן החידוש שבו, שבישר דור חדש בפרוזה העברית. היום, במבט לאחור, הוא עדיין מרגש בעוצמתו העלילתית ובאיכויותיו הסגנוניות, ואף מתגלים בו בדיעבד מבני העומק המזינים את כתיבתו המאוחרת יותר של יהושע, ומחזקים את הרושם העז שהם מותירים.

אברהם ב. יהושע מספר סיפור אנושי ומלא חום על עכבר קטן שהתמקם בביתן של תמר וגאיה, נתפס בכלוב רק בגללן, אבל בזכותן הופך גם לחלק מהמשפחה.