פרופ' מירב אהרון גוטמן מגיעה אלינו כדי לנפץ את נרטיב הקיפוח הנצחי וחושפת דווקא את מהפכת הכוח המזרחית.
החל מהמרד בנמל אשדוד, שם פועלים פשוטים היו צריכים לפרוץ לטקס הפתיחה כדי לסלול את דרכם ללב הכלכלה הישראלית, ועד שיטות אימוץ של "מודלים גבוהים"- כמו תזמורת אנדלוסית בחליפות פפיון או שכונות וילות יוקרתיות ביבנה- ששימשו כמנוף למוביליות חברתית.

אבל איפה נמצא הכוח הזה היום? גוטמן לא חוסכת ביקורת חריפה מש"ס ומהליכוד, ביתם הפוליטי של המזרחים. היא טוענת שפוליטיקאים מבצעים "ביזה של המזרחיות" ו"מפחלצים" את דמות האמא המזרחית לצרכים פוליטיים, בזמן שהצרכים האמיתיים של הפריפריה נותרים מופקרים.
פרק מעניין על העוצמה, הפוליטיקה והעתיד של הזהות המזרחית בישראל, הרחק מהקלישאות של "ישראל השנייה".

פרופ’ ניסים ליאון מספר איך ילד טוב מגבעתיים גילה את זוהר ארגוב, הבין מה זו ועדת קבלה (והחליט להתנגד לה עד היום) והפך לחוקר שמבקש לספר את סיפור המזרחים מבפנים.

על ש״ס שמאפשרת זהות “בתנאי הלכה”, על הליכוד שמציע “מזרחיות בלי מזרחיות”, ועל הרגע שבו הזהות הזו הפכה ממושתקת למובילה.

שהילדה שלה אומרת: "אמא, אני אתיופית – אני חייבת להיות מעולה", ד"ר שולה מולא מבינה עד כמה העומס הזה נטוע בזהות.

ד"ר מולא, פעילה חברתית וחוקרת, לוקחת אותנו להיסטוריה שלא סיפרו לנו עליה: על יותר מאלף שנות אוטונומיה יהודית באתיופיה — קהילה עם הנהגה, חוק, ושפה משלה- שלא זכתה למקום של כבוד בספרי ההיסטוריה של הילדים שלכם.בפרק ניחשף גם למציאות הישראלית שבה הזהות הזאת נשחקת יום־יום: למה מורה “מחזיקה” תלמידה אתיופית שלא תענה בכיתה, איך מחמאות הן בעצם העלבות, ואיך ילדים לומדים די מהר ש״כדי שיקבלו אותך — תתנהג כמו שהם מצפים״

הנה שאלות: למה המערכת הפוליטית הישראלית, שנועדה לאחד קבוצות שונות, הפכה לזירה של קרבות זהות? למה, ועם כמה שנרצה להתכחש לכך, הדעה הפוליטית שלנו, הולכת יד ביד עם ארץ המוצא של ההורים שלנו? רמז: לא ההורים שלנו.

ד"ר זאב לרר, מחבר הספר "בחזרה אל כ"ט בנובמבר", לוקח אותנו למסע מפתיע לתוך שורשי המשבר החברתי והפוליטי שמטלטל את ישראל בשנים האחרונות. בשיחה מעמיקה, הוא מציג זווית ייחודית שמראה כיצד הסכסוכים הפנימיים בתוך החברה היהודית משפיעים על הסכסוך היהודי-ערבי.

האם המצב הפיך? מה הדור הצעיר יכול וצריך לעשות כדי לעצור את ההתדרדרות, ואיך מגילת העצמאות היא המפתח לכך?

למאמר של ד"ר זאב לרר: http://bit.ly/44Jb0JR

לספרו החדש "בחזרה אל כ"ט בנובמבר": https://bit.ly/44YhXWl

בית העלמין הצבאי הוא סמל ישראלי של אחדות והקרבה. אבל מה באמת מסתתר מאחורי השורות המסודרות והמצבות האחידות? בפרק הזה, ד"ר יאנה פלדמן יוצאת איתנו למסע בין הקברים וחושפת מציאות מפתיעה: לוחמים יוצאי ברית המועצות לשעבר שנקברים בחלקות נפרדות, ואם אתיופית שמתקשה לאתר את קבר בנה בגלל מחסום שפה ותרבות.

בואו לגלות איך דווקא במקום הכי קדוש ללאומיות הישראלית צצים פערים חברתיים והדרה לא ממש סמויה. האם אפשר לעצב מחדש את הזיכרון כך שכולם ירגישו שייכים?

מדוע במדינה שבה נשים הן הרוב, קבלת ההחלטות הביטחונית נותרה עדיין זירה גברית סגורה? שירה ברביבאי שחם, חוקרת מגדר וביטחון, קוראת לחשבון נפש: במקום להדיר את עצמן מהעולם הביטחוני, נשים חייבות להיכנס פנימה, להיות מומחיות לביטחון, ולהשפיע על איך, למה ומתי יוצאים למלחמה.

בפרק זה נצלול לשאלות קריטיות: למה נשים לא נמצאות בקבינט הביטחוני? איך השבעה באוקטובר שינה את חוקי המשחק עבור נשים בישראל? ומה זה "ביטחון פמיניזם" – הגישה החדשה שיכולה להוביל את ישראל למקום טוב ובטוח יותר לכולנו?

כולנו גדלנו על המיתוס של "צבא העם" – המקום שבו כולם מתאחדים סביב מטרה אחת משותפת. אך מאחורי הסיסמאות, רוחש מאבק עוצמתי וסמוי בין זהויות: חילונים, דתיים, לוחמי "הצווארון הכחול", והאליטות הטכנולוגיות. בפרק מרתק ושובר מיתוסים של "קול הזהויות", פרופ' יגיל לוי חושף כיצד מאבקי הזהויות בישראל חדרו עמוק לתוך הצבא, מאתגרים את שרשרת הפיקוד ומעצבים מחדש את אופיו של צה"ל.

האם צבא העם בדרך לפירוק? איך הזהות האתנית והדתית משפיעה על האופן שבו מופעל הכוח בשדה הקרב? ולמה דווקא בשיא הלחימה, מאבק הזהויות יוצא משליטה?

תעצמו עיניים רגע ותדמיינו: איך נראה לוחם בגולני? ואיך נראה צנחן?למה לוחם "אשכנזי מדי" מקבל שם חדש? ואיך ייתכן שנשים דווקא שורדות טוב יותר בשטח – אבל נדחקות החוצה בגלל דעות מוקדמות?בפרק הראשון של הפודקאסט, ד"ר זאב לרר מארח את ד"ר דנה גרוסוירט-קחטן. הם יוצאים למסע מרתק בתוך תרבות צבאית שנטועה עמוק באתניות ובלא מעט סטריאוטיפים.שיחה מרתקת ומלאת תובנות על זהות, שייכות, גבריות, צבא וחברה – ועל המיתוס שממשיך לעצב את כולנו.