מה נשמע יותר אמין -

״אני טוען ש...״

או

״נטען רבות בעבר כי...״

האופציה שניה, הקול הפאסיבי, אני קוראת לו גם הטריק של פוליטקאים ועיתונאים, מאפשר לנו בקלות, בפשטות ובעוצמה לייצר משפטים עם טון אובייקטיבי ואמין. זה כלי סופר חזק וחשוב לאנגלית, ומאד פשוט לייצר אותו. הלמה והאיך - בפרק. ולהלן רשימת ״חלקי האמצע״ שהובטחה בפרק:

• am / is / are

• am being / is being / are being

• has been / have been

• was / were

• was being / were being

• had been

• will be

• will have been

• am going to be / is going to be / are going to be

• can be / could be / may be / might be / must be / should be / shall be / would be / ought to be / has to be / have to be / need to be

• can have been / could have been / may have been / might have been / must have been / should have been / would have been / ought to have been / had to have been / need to have been

הנה הקאץ׳ לגבי פתגמים באנגלית:

מצד אחד, הם כלי אדיר, תוספת חיה, טבעית ומקצוענית לאנגלית. מצד שני, גם כשמבינים אותם מצוין, כמעט בלתי אפשרי באמת להשתמש בהם בשיחה.

זה קורה כל הזמן: אנחנו לומדים פתגם, אוהבים אותו, רוצים להביא אותו לדיבור שלנו -אבל בניגוד למילים חדשות, המוח שלנו לא שולף אותו ברגע האמת, בשיחה, כמעט אף פעם.

ולמה זה קורה? בגלל המורכבות היחסית שיש בפתגם. למוח הרבה יותר קשה לשלוף משפט מורכב, ולכן להבין אותו זה לא מספיק. צריך הקשר חי, רגע דרמטי, סצנה שמרגישה לנו בגוף. רק אז המוח שומר אותו כמשהו “שלנו”. ממש ככה.

אז בפרק הזה, אנחנו לומדים 6 פתגמים מעולים ושימושיים, ולכל ביטוי אספתי דוגמאות מסרטים. אני ממש מחכה לשמוע אם אחרי הפרק הצלחתם להשתמש בפתגמים האלה בחיים שלכם.

איך להיות דובר משפיע (יותר) - דרך כלים רטוריים
למה כשמישהו מדבר טוב כולם שמים לב, כמעט בלי קשר לדעות האישיות שלנו עליו? מאחורי דיבור אפקטיבי ותקשורת טובה לא עומדים מזל או כשרון מולד, אלא מדע של ממש, טכניקות קיימות וברורות שאנחנו יכולים ללמוד ולאמץ אלינו. זה לא יהפוך אותנו לדובר שאנחנו רואים בטלוויזיה, כלומר זה לא יהפוך אותנו למישהו אחר, אבל זה יהפוך אותנו לגרסה טובה, משכנעת וחדה יותר של עצמנו.
נלמד שלושה כלים רטוריים חזקים (ביניהם parallel structure ו־analogy) ונראה איך להשתמש בהם כדי להגביר בהירות, חדות ועניין בדיבור שלנו.